מאחורי השם המרתק "בוק דם" או "בוק סגול" (bot. Fagus sylvatica 'Atropurpurea') ישנה מוטציה קסומה של האשור האדום המקומי בעל עלים סגולים חזקים וכהים, שכמו כל מיני אשור אחרים, נמשכים עד החורף נשארים על העץ ואינם נשירים עד האביב. העץ הנשיר הנמרץ והחזק בעל צבע העלים המרשים הוא אידיאלי לשתילת גדר חיה בגינה.
איך אני מטפל נכון בגדר חיה נחושת?
גדר חיה נחושת מצריכה אדמה עשירה בחומרי תזונה, חרסית ולחה, השקיה סדירה ודישון אופציונלי, וכן חיתוך פעם או פעמיים בשנה. הימנע מריבוי מים ויובש כדי להבטיח צמיחה בריאה וגדר חיה צפופה.
מקור והפצה
הבוק המצוי ואחותו, אשור הנחושת, נפוצות ברחבי אירופה - הצורה המוטטית, בעלת העלים האדומים, היא כמובן נדירה הרבה יותר. האשור הנחושת או הסגול התגלה במקרה במאה ה-15 ומאז הוא מעובד. כמו כל אשור נחושת, גם זן זה מרגיש בבית באזורים הקרירים והלחים למדי של מרכז אירופה.
שימוש
אשור הנחושת נמצא לעתים קרובות במיוחד בפארקים ובבתי קברות בגלל צבעיו הציוריים והכתרים התלויים מעליו.לעומת זאת, בגינות פרטיות העץ הנשיר הענק גורם לתחושה פחות כצמח בודד ויותר כגדר חיה נחושת - הרי העץ גם קל לחתוך וגם קל לטפל ובזכות גדילתו הבריאה וקלה. אימון, עושה גידור מצוין להגנה על פרטיות ורוח.
מראה וצמיחה
אשור הנחושת, כמו אשור הנחושת הקשור אליו, הוא עץ נשיר אדיר שיכול להגיע לגבהים של עד 30 מטר ולפתח כתרים רחבים ומקומרים באותה מידה. הענפים האפורים-כסופים, המתעקלים כלפי מטה בקשת, אופייניים ובשילוב העלווה האדומה הכהה, מציעים מראה ציורי. עם זאת, המין מתאים כגדר חיה נחושת לא רק בגלל העלים שלו, אלא בעיקר בגלל הצמיחה המהירה שלו - צמיחה שנתית של 40 עד 50 ס" מ אינה נדירה - והסבילות הטובה שלו לחיתוך.
עלים
כמובן, העלים הם הדבר הבולט ביותר באשור הנחושת הציורי, במיוחד מכיוון שהם משנים את צבעם מספר פעמים במהלך עונת הגידול.כשהם יורים, העלים נראים בצבע נחושת ולבסוף זורחים באדום בורדו כהה או אפילו שחור-אדום. צבע לא טיפוסי זה הוא תוצאה של מחסור באנזימים המפרקים את הפיגמנט האדומי אנתוציאנין בעלים, מה שגורם להם להיראות ירוקים. עם זאת, ככל שהשנה מתקדמת, הצבע הבולט דוהה והעלווה הופכת לירוקה בהדרגה. אחרת, העלים דומים לאלו של האשור המצוי, בצורת ביצה ומעט גלי ומסודרים לסירוגין.
פרחים וזמן פריחה
עצי בוק סגול מייצרים פרחים ופירות רק כשהם בסביבות גיל 30, וזו הסיבה שגדר העץ הנחושת הטרייה שנשתלה זה עתה לא תניב לא את זה ולא את זה. בעיקרון, העץ הוא חד-ביתי מינית, כלומר. ח. פרחי זכר ונקבה נמצאים על אותה דגימה. בעוד הפרחים הזכריים, באורך של עד חמישה סנטימטרים, תלויים למטה, הפרחים הנקביים הוורודים עולים זקופים.תקופת הפריחה היא באפריל ומאי.
פירות
כל ילד בוודאי מכיר את כוסות הפירות הדוקרניות, מה שנקרא אגוזי אשור. הם מכילים אגוזים קטנים, סגלגלים עד מרובעים, הניתנים לאכילה לבני אדם ולבעלי חיים כאחד. עם זאת, כדאי לנשנש רק כמויות קטנות מהם מכיוון שהם מכילים כמויות קטנות של חומצה אוקסלית ופאגין.
איזה מיקום מתאים?
מבחינת המיקום, אשור הנחושת המקומי הוא לא מסובך בצורה נעימה, מכיוון שהוא גדל במקומות שטופי שמש, מוצלים למחצה או אפילו מוצלים. עם זאת, צבע העלים היפה חזק יותר במקומות בהירים ומפותח במידה פחותה בצל.
קומה
בעיקרון, ככל שעץ האשור הנחושת יותר שמש, כך תת הקרקע צריכה להיות רעננה יותר - העץ לא מתמודד היטב עם בצורת. הוא מעדיף אדמה עשירה בחומרי תזונה ואדמה טרייה עד לחה.ערך ה-pH צריך להיות באופן אידיאלי בטווח הבסיסי, אם כי עצי בוק נחושת עדיין גדלים היטב גם באדמה מעט חומצית בין 5 ל-7.5. יש להימנע מצפיפות מים, כמו גם בצורת מתמשכת, שכן גדר האשור הנחושת לא יכולה להתפתח בצורה בריאה בתנאים כאלה, ובמקרה הגרוע ביותר, תמות.
נטיעת משוכות בוק נחושת בצורה נכונה
הזמן הטוב ביותר לשתול משוכות אשור נחושת הוא הסתיו, כאשר הטמפרטורה עדיין מתונה והאדמה אינה קפואה - במיוחד מכיוון שהגשם התכוף יותר מקדם צמיחה מהירה במיקום החדש. עבור משוכת אשור נחושת, עדיף להשתמש במוצרים חשופים שורשיים או היסטרים שכבר הושתלו מספר פעמים, אם כי בדרך כלל ניתן להשתמש גם בצמחי מיכל. אלה בתורם עדיין ניתן לשתול באביב. עבור גדר חיה, אתה צריך בערך שניים עד שלושה עצי בוק נחושת למ" ר, הממוקמים במרחק של 50 ס" מ זה מזה במיקום הנבחר.משוכת אשור הנחושת נטועה באופן הבא:
- קבעו את מיקום ואורך הגדר
- סמן אלה בחוט ישר.
- חפור בורות שתילה במרחק של 50 סנטימטרים.
- במידת הצורך הוסיפו שכבת ניקוז של חצץ.
- ערבב את החומר שנחפר עם קומפוסט.
- הכנס דם אשור.
- מוטות תמיכה לצמחים להפחתת הסיכון לשבירה
- ניתן להסיר את אלו לאחר השתרשות.
- מלאו את כדור הארץ והדביקו אותה בחוזקה.
- השקה נמרצות לעידוד השתרשות
אם אתם אוהבים גיוון, אל תשתלו משוכת אשור נחושת טהורה, אלא שלבו את המין האדום-עלים עם האשור המצוי בעל העלים הירוקים. הצמחים דורשים את אותם תנאים מבחינת מיקום וטיפול, ולכן סוציאליזציה אינה בעיה.קרא עוד
השקיית משוכת אשור הנחושת
אשור הנחושת אינו אוהב בצורת או צפיפות מים, ולכן יש להשקות את משוכת בוק הנחושת רק לאחר השתילה ובימי קיץ יבשים וחמים. חיפוי (למשל עם חיפוי קליפה) אזור השורשים שומר על לחות באדמה ומונע מהאדמה להתייבש.
דשן משוכות בוק נחושת כמו שצריך
חיפוי עם חיפוי קליפה, עלים או קומפוסט לא רק שומר על לחות האדמה, אלא גם מספק לגדר האשור הנחושת חומרי הזנה יקרי ערך. בנוסף, ניתן לדשן את העצים באופן אורגני בקומפוסט בוגר ובמידת הצורך שבבי קרניים בין מרץ ליולי לקידום צמיחה בריאה. עם זאת, מידה זו לא צריכה להיות ממש נחוצה במיקום עם אדמה עשירה בחומוס ומנוקזת היטב. מכיוון שגם אשור נחושת רגיש למדי לדישון יתר, כדאי להימנע מדשנים מינרליים.
חתוך נכון את משוכת האשור הנחושת
כדי לגדל משוכת אשור נחושת אטומה, כדאי לחתוך אותה באופן שווה פעם או פעמיים בשנה. החיתוך הראשון מתרחש בין אמצע לסוף פברואר אם מזג האוויר מתאים ומתון. כעת גזרו את הגדר בחזרה לגובה ולרוחב הרצויים, בעזרת חוטים כעזר. כמו כן יש לוודא שהגדר רחבה יותר בחלק התחתון מאשר בחלק העליון - הצורה הטרפזית מבטיחה שהעלים עדיין מקבלים מספיק אור גם בחלק התחתון. אחרת הם היו מתקרחים במהירות. מתחילת מרץ כבר לא כדאי לחתוך בגלל תחילת עונת רביית הציפורים, וממילא ממילא אמצעי חיתוך כבדים אסורים כיום על פי חוק. בסביבות ה-24 ביוני - יום סנט ג'ון - בדרך כלל מגדלים את הגזע הראשון וכבר יוצא, וזו הסיבה שכעת תוכלו להשתמש במספריים שוב. כעת קצרו את הענפים הצעירים בכמחצית כדי להשיג הסתעפות חזקה יותר.
אגב, משוכות בוק נחושת ישנות וכבר חשופות ניתנות לחידוש בקלות ולהחזירן לצורתן, שכן המין מסוגל מאוד להתחדש.
משוכות אשור נחושת להפיץ
אם אתם נהנים להרבות עצי אשור נחושת בעצמכם, עדיף לנסות את מזלכם עם ייחורים. מכיוון שהעצים מייצרים רק פרחים ובכך זרעים מאוחר מאוד, קשה להשיג אותם בעת האיסוף - במיוחד שגידול הזרעים אורך זמן רב משמעותית מצורת הריבוי הצומח. זה עובד ככה:
- הזמן הטוב ביותר הוא האביב.
- חתוך יורה שעדיין לא עצי לחלוטין.
- צריך להכיל כשלוש עד ארבע עיניים ישנות (כלומר ניצנים).
- השאירו את החלק התחתון של החיתוך.
- שתול אותו בנפרד בעציץ עם מצע גידול לח היטב.
- הנח את הסיר במיקום בהיר (אך לא שטוף שמש ישירות!).
- רססו את החיתוך באופן קבוע במים מבקבוק ספריי.
ברגע שמתפתחים נבטים חדשים ראשונים, אשור הנחושת הצעיר פיתח שורשים ובקרוב ניתן לשתול אותו בעציץ גדול יותר או בחוץ. השקה את הייחור בקביעות במי ערבה כדי לקדם השתרשות.
חורף
אין צורך באמצעי חורף מיוחדים מכיוון שהזן המקומי עמיד לחלוטין. השאר את העלים היבשים על הגדר; הם יישרו מעצמם באביב כשיופיע צמיחה חדשה. הסתיו הוא גם הזמן הנכון לפזר חיפוי טרי.
מחלות ומזיקים
מחלות ומזיקים מתרחשים רק לעתים רחוקות על אשור הנחושת החזק. הזיהומים הבאים אופייניים במיוחד:
- השחמת עלים: עלים נבולים, במיוחד במזג אוויר לח, מחלות פטרייתיות, הקפידו להסיר עלים שנשרו כדי למנוע זיהום חדש
- קמחית אשור: ניתן להילחם טוב מאוד עם מרק סרפד ואויבים טבעיים כמו שרוכים או פרת משה רבנו
- צמיד מרה עלי אשור: זחלים חורפים בעלים, ולכן יש להסיר את העלים השלכת
טיפ
אם משוכת אשור הנחושת מציגה עלים דהויים או זרעים מסולסלים, ניתן לאתר סימנים אלו בדרך כלל למזיק או להדבקה פטרייתית. מחלות, לעומת זאת, מתרחשות בעיקר בעצים שנחלשו מטיפול לא הולם או מיקום שגוי, ולכן צריך לא רק להעלים את התסמינים - המחלה או המזיק - אלא גם להעלים את הסיבה (למשל אדמה רטובה)..
מינים וזנים
ישנן צורות תרבותיות שונות של אשור נחושת בעלות תכונות מעט שונות.הזן 'Atropunicea', למשל, זמין בחנויות מופצות משתילים או מושתלים, בעוד ש'Purpurea' גדל אך ורק מזרעים. השתלה וגטטיבית מאפשרת להעביר לחלוטין את מאפייני ההורים לדור הבא, מה שלא מתאפשר עם ריבוי שתילים מסיבות גנטיות. לעצי אשור נחושת הגדלים משתילים, לכן לעתים קרובות יש גוונים שונים של אדום והם הופכים לירוקים במהלך הקיץ. אם אתה מעריך גידור אשור נחושת אדום כהה באופן שווה, עליך לבחור במוצרי משתלה מעודנים. גם לזן 'Swat Magret' יש צבע אדום אודם כהה יפה במיוחד.
