פרחי הלבנדר הרבים בעלי הריח העז הם מזון מבורך למספר רב של פרפרים, דבורים ודבורי בומבוס. בשל צורת הפרח האופיינית לו, הלבנדר הקצוץ הקטן יחסית מכונה לעתים קרובות לבנדר פרפר. זן הלבנדר הזה שונה במידה ניכרת מאחיותיו מבחינת המיקום והטיפול.
איך מטפלים נכון בלבנדר פרפר?
טיפול בלבנדר פרפר כולל מספיק שמש, אדמה מנוקזת היטב, הגנה מפני כפור וריבוי מים וללא אדמה גירנית או מי ברז. בנוסף, יש להסיר חלקים מבוזבזים כדי לעודד תקופת פריחה שנייה.
אופטימלי לשתילה בעציץ ומרפסת
לבנדר הפרפר גדל רק בין 25 ל-40 סנטימטר בממוצע ולכן הוא המועמד המושלם לתרבית עציצים. את הצמח הזעיר הפורח להפליא אפשר לשמור גם בקופסאות מרפסת שהן עמוקות מספיק ובעלות ניקוז. סוג זה של לבנדר גם צריך הרבה שמש ואסור אף פעם להיות רטוב מדי, אחרת השורשים יתחילו להירקב. זה חשוב במיוחד כאשר מטפחים בארגז מרפסת, מכיוון שעודפי מים באופן טבעי אינם יכולים להתנקז. לכן, כדאי לשתול שם את לבנדר הפרפר רק לבד או עם צמחים אחרים הדומים מבחינת הטיפול. צמחים בעלי דרישות תזונה ומים גבוהות, לעומת זאת, אינם מתאימים לסוציאליזציה.
לבנדר פרפר אינו עמיד
בניגוד ללבנדר אמיתי, שנטוע לרוב בגנים, לבנדר הפרפר מתקשה לעמוד בירידות טמפרטורה ובעיקר קור חורפי.הצמח אינו עמיד לחורף ולכן בשום פנים ואופן אין לשכב אותו בחוץ, אלא בתוך הבית בטמפרטורות קרירות יחסית אך ללא כפור. אם מזג האוויר גרוע מאוד - צלזי קור פתאומיים או גשם שוטף בקיץ - אפשר גם לשים אותו בחדר לזמן קצר.
לבנדר פרפר יש צרכים שונים
מכל סוגי הלבנדר, לבנדר מצויץ או פרפר יש את זמן הפריחה הארוך ביותר. אם תנאי מזג האוויר מתאימים, זן זה מתחיל לפרוח בחודש מאי וממשיך עד אוגוסט. עם זאת, במידת האפשר, כדאי לשים את הלבנדר הפרפר בחוץ רק כאשר לא צפויים עוד התקפי קור - במיוחד כפור לילה. חתוך כל פרחים מתים מוקדם כדי לעודד את הצמח לפרוח בפעם השנייה. בכל הנוגע לאספקת חומרי הזנה, יש הבדל גדול לשאר סוגי הלבנדר: אמנם יש לספק לאלו סיד פעם בשנה במידת האפשר, אבל אסור בשום פנים ואופן להניח לבנדר פרפר באדמה גירנית.לכן, אסור להשקות אותו במי ברז, שכן גם זה מכיל פחות או יותר סיד בהתאם לאזור.
טיפים וטריקים
עם לבנדר, אתה יכול להיות קמצן עם דשן; כי ככל שהצמחים מופרים יותר, כך הם פורחים פחות. לפעמים אפשר לקרוא טיפים לטיפול הממליצים על דישון לבנדר כל שבועיים. נא לא להקשיב לעצות אלה.