ההערכה היא שיש בין 25 ל-30 סוגים שונים של לבנדר, שבעה מהם גדלים בר, בעיקר באזור הים התיכון. לבנדר יש את ביתו באזורי ההרים הים תיכוניים העקרים, כאשר זנים שונים בעלי צרכים קשים התפתחו במקומות שונים.
היכן נמצא בעיקר לבנדר?
לבנדר נמצא בעיקר באזור הים התיכון ומשגשג באזורים יבשים וסלעיים. המינים הידועים ביותר כוללים לבנדר אמיתי, אזוביון ירק, לבנדר מצויץ ולבנדר לבנדין או פרובנס ההיברידית.
בית הגידול הטבעי של לבנדר
רוב זני הלבנדר הרבים הם צורות מעובדות של שלושת המינים הידועים כאבות. גם הלבנדר האמיתי וגם לבנדר השפיץ והלבנדר המצוי גדלים במקומות סלעיים ויבשים סביב הים התיכון. תתי-השיחים ירוקי העד משגשגים כבר אלפי שנים, בעיקר בדרום אירופה, צפון אפריקה, הודו ודרום מערב אסיה. בגרמניה, רק הלבנדר החזק יוצר זרעים (Lavandula angustifolia) זורע את עצמו ומדי פעם צומח פרא מגינות.
מופע של לבנדר אמיתי
הלבנדר האמיתי הוא במקור צמח הררי; הוא נמצא בגבהים שבין 600 ל-1600 מטר. זה ידוע גם בשם לבנדר פראי או לבנדר הרים. בשל מקור זה, מין זה משגשג בצורה הטובה ביותר על קרקעות יבשות, רצוי אבניות, והוא גם סוג הלבנדר היחיד שעמיד בגרמניה.
לירוק לבנדר ולבנדין
ספיט לבנדר מגיע ממערב הים התיכון. סביר יותר להתרחש באזורים עמוקים יותר ולכן חמים יותר מאשר לבנדר אמיתי, וזו הסיבה שהוא גדל משמעותית (עד לגובה מטר), אך גם רגיש יותר לכפור. לבנדר לבנדין או פרובנס, כפי ששמו מרמז, משגשג בעיקר בדרום צרפת. זהו הכלאה בין לבנדר לבנדר אמיתי. המין עמיד רק מעט לכפור ונשאר קטן משני מיני האב.
מקור הלבנדר
הלבנדר, זן פופולרי לשתילת עציצים ומרפסת, נמצא באופן טבעי בעיקר באזורי החוף של דרום מערב אירופה. עם זאת, יש להבדיל בין שתי צורות שונות, בהתאם למקורן. בגרמניה, גם לבנדר ספרדי וגם איטלקי מתאים לגידול בעציצים, שכן מין זה אינו עמיד.ללבנדר המצוץ יש גם תכונה מיוחדת: בניגוד לשאר סוגי הלבנדר, Lavandula stoechas משגשגת על קרקעות נטולות סיד.
טיפים וטריקים
אם אתם מחפשים משהו מיוחד: לבנדר ירוק (Lavandula viridis) מטפחים בארץ לעתים רחוקות מאוד. מין זה, המגיע מדרום מערב אירופה, מגיע לגובה של כ-60 סנטימטרים, בעל פרחים לבנים ועלים צהבהבים-ירוקים.
