בין 200 המינים, מייפל אחד בולט עם תכונות יוצאות דופן. מאז היגר אדר אפר לאירופה במאה ה-17, הוא כבש את ליבם של גננים. פרופיל זה מציג לך עץ מייפל עם יופי וכריזמה כריזמטי.
מה הם המאפיינים של אדר האפר?
אדר האפר (Acer negundo) הוא עץ נשיר מצפון אמריקה המתנשא לגובה של 10-15 מטרים ובעל עלים מוזרים. הוא עמיד לכפור עד -32 מעלות צלזיוס ומתאים כעץ פארק וגן, במיוחד במקומות לחים.
סיסטמטיקה ומראה בוטני
כוח הצמיחה של מייפל אפר הוא בדומה לאדר נורווגיה יליד (Acer platanoides). העץ הנשיר חייב את שמו לצורת עלה יוצאת דופן עבור מייפל. הפרופיל הבא מסכם מה מייחד את המין האדר הפופולרי הזה:
- סוג מייפל (Acer) בתוך משפחת Sapindaceae
- שם המין: מייפל אפר (Acer negundo)
- מקור: צפון אמריקה, בעיקר בין פלורידה ואונטריו
- עץ נשיר ירוק קיץ, לרוב רב גבעולים עם כתר רופף ועגול
- צורת עלה: נטולי חזה עם 3 עד 5 עלים סבבים אונות, זנים בעלי עלווה מגוונת
- גובה גדילה: 10 עד 15 מטר
- גידול שנתי: 40 עד 80 ס" מ, בתנאים אידיאליים עד 150 ס" מ
- פרחים: תלויים, צהבהבים עד אדומים, במרץ לפני שהעלים צצים
- פירות: אגוזים עם כנפיים בזווית חדה
- זרעים: רעיל קטלני לסוסים וחמורים
- עמידות חורף: עמיד לכפור בגיל מבוגר עד -32 מעלות צלזיוס
- שימוש: עץ חלוץ, עץ פארק וגן
המין הטהור התפתח לחלק חשוב ביערות השטפונות במרכז אירופה ללא השפעה אנושית. אדר אפר הוא אחד העצים הבודדים שיכולים להתמודד עם הצפות לטווח קצר. לכן נעשה שימוש לעתים קרובות ב-Acer negundo כאשר יש צורך להבהיר אזורים רחוביים בעייתיים ומקומות לחים.
זן פרימיום פלמינגו גורם לגינה לזרוח
עם הכתר המרווח וצורתו המלכותית, מייפל אפר כמין טהור גדול מדי לגינות ביתיות רגילות. הודות לגידול מוצלח בגובה של 500 עד 700 ס" מ, ניתן להעריץ את המייפל האמריקאי כיום בגנים רבים. שם הזן פלמינגו מתייחס לצבע העלים המגוון לבן-ירוק עם גבול ורוד עדין.
מיקום שטוף שמש ליד הבריכה יתקבל בברכה עבור מייפל האפר הייחודי. בעציץ הגדול הוא מקשט את המרפסת והמרפסת בעלים היפים שלו. בניגוד לרוב בני מינו, רצוי גיזום טופיארי רגיל בפלמינגו כדי שהעלווה הדקורטיבית תשמור על צבעה.
טיפ
יופיו ועוצמתו אינם מגנים על אדר האפר ממחלות. בפרט, נגיעות פטרייתיות כמו טחב וגלדת מייפל גורמות לכאבי ראש לגננים ביתיים. טוב לדעת שניתן לשלוט בזיהומים אלו באמצעים פשוטים. Acer negundo והזנים המפוארים שלו נחסכו עד כה ממחלת קליפת המפויח האימתנית.
