לילך מצוי (Syringa vulgaris) הוא למעשה צמח חזק מאוד, עמיד לאורך זמן, שלעיתים רחוקות מושפע ממגוון רחב של מחלות. לכן, זיהום נובע לרוב מטיפול לא נכון ולא הולם, מיקום לא מתאים או מזג אוויר לא נוח.
מה גורם לכתמים חומים על עלי לילך ואיך מטפלים בהם?
כתמים חומים על עלי לילך יכולים להיגרם על ידי פתוגנים כגון Pseudomonas syringae או Ascochyta syringae, כמו גם מזיקים כמו כורה עלי לילך.אמצעי הנגד כוללים הסרת זרעים נגועים, שימוש בתכשירים המכילים תרסיסי נחושת או נים.
כתמי עלים הנגרמים על ידי פתוגנים
כתמים חומים על העלים יכולים להיגרם על ידי חיידקים שונים, פטריות או אפילו וירוסים. את הפתוגן הספציפי קשה להדיוט לאבחן בעין בלתי מזוינת, אבל גנן מומחה יוכל לעזור לך בהקשר זה.
Pseudomonas syringae
הפתוגן הפטרייתי גורם למחלה הנקראת "בלוט לילך" או "ריקבון יורה חיידקי". זה מתחיל בבסיס של יורה צעירים, שמקבלים לפתע צבע פסים, חום כהה עד שחור ממאי ואילך. מאוחר יותר מופיעים כתמים חומים כהים לא סדירים על הגבעולים והעלים, וגם התפרחות משחימות ונבולות. המחלה מתרחשת לעיתים קרובות לאחר חורף כפור או רטוב מאוד, וגם לילך שהופרו בריכוז גבוה של חנקן נמצאות בסיכון.
איך לתקן את המצב: חותכים את הלילך הפגוע בחזרה עמוק לתוך העץ הבריא ושורפים את הייחורים. כדי למנוע זאת, יש להימנע ממקומות מועדים לכפור ודישון עתיר חנקן.
Ascochyta syringae
פטריה זו גורמת למחלת כתמי עלים, שבה נובלים בהתחלה היורים הצעירים, ואז משחימים ומתים. העלים מושפעים גם הם; הם מפתחים כתמים שחורים-חומים בעלי צורה לא סדירה והקצוות מתכרבלים.
איך לתקן את המצב: יש לחתוך את הלילך הפגוע לעומק העץ הבריא, לשרוף את הייחורים או להיפטר בדרך אחרת (אך לא בקומפוסט!). יתר על כן, טפלו בצמח בתכשיר המכיל נחושת (€62.00 באמזון), שתוכלו להשיג בחנות גינון.
Lilac Leafminer
עש הלילך הוא אחד המזיקים הנפוצים ביותר ואינו מופיע רק על לילך. הם גם מוצאים את סימני ההאכלה שלהם על עצי אפר, פורסיתיה, דיוטציה, שלג ופרבט. הנזק הראשון מתרחש בתחילת הקיץ כאשר כתמים חומים גדולים, לא סדירים נראים על העלים. מאוחר יותר העלים הופכים נגושים ויבשים. אם מסתכלים היטב אפשר לראות זחלים (למשל בעזרת זכוכית מגדלת).
איך לתקן את המצב: לאחר נגיעות בשנה הקודמת, יש לרסס נים מספר פעמים בשנה שלאחר מכן כאשר העלים בוקעים. אין צורך בצעדים נוספים.
טיפ
זני לילך ישנים מהמין Syringa vulgaris וצורות הבר הם בדרך כלל חזקים יותר ופחות רגישים למחלות מאשר זנים חדשים או כלאיים.
