באביב, צמח אחד שולט כמעט בכל אחו אביבי: הפרחים הצהובים של חמניות, הנקראות גם חמניות באזורים מסוימים. הנפוץ ביותר הוא החמאה החמה, אם כי ישנם אינספור זנים ממין זה. עבור גננים, החמאה היא עשב שוטה כי הוא לא מתפשט רק בדשא.
מה הם המאפיינים של החמאה?
החמאה (Ranunculus) הוא צמח רב שנתי הכולל למעלה מ-600 מינים וידוע בפרחיו הצהובים והמבריקים. הוא מעדיף לגדול בכרי דשא לחים והוא רעיל בכל חלקי הצמח.
Ranunculus – פרופיל
- שם בוטני: Ranunculus
- שמות פופולריים: Buttercup
- מינים: מעל 600 מינים
- משפחה: משפחת חמאה
- מקור: צמח מקומי
- התרחשות: ברחבי העולם מלבד אנטארקטיקה
- מיקום: כרי דשא רטובים, אזורים דחוסים
- שנתי/רב שנתי: רב שנתי
- ריבוי: זרעים, רצים שורשים
- גובה: 30 עד 60 סנטימטר
- צבע פרח: צהוב, מבריק
- מבנה הפרחים: זוהר, רוחב 15 – 25 מ" מ, 5 עלי כותרת, רב פרחים
- תקופת הפריחה: יוני עד ספטמבר
- עלים: ירוקים, חלקים, מחורצים, משוננים או מנוסרים בהתאם לזן
- פירות: זקיקים או אגוזים
- רעילות: כן, בכל חלקי הצמח
מאיפה שמה מגיעה לחמאה?
השם חמאה מתייחס לעלים שנראים דומים לרגלי ציפורים. זה נקרא חמאה בגלל עלי הכותרת הצהובים, שהם בצבע של חמאה טרייה.
השם הבוטני Ranunculus מגיע מלטינית ופירושו צפרדע קטנה. זה כנראה בגלל המיקום המועדף של רוב מיני החמאה, כלומר מקומות לחים - בדיוק היכן שחיות צפרדעים.
מינים הנפוצים בגרמניה
- חמאה חריפה
- חמאה בוערת
- נורית חמאה
- חמאה רעל
החמאה החמה נפוצה במיוחד. הוא מאופיין בפרחים קטנים. ניתן למצוא אותו בכרי דשא רטובים ובשולי בריכות.
גננים החשיבו את החמאה כעשב שוטה מכיוון שהצמח מתפשט באופן נרחב דרך זרעים ורצים. קשה להסירו מהגינה ובעיקר מדשאות. חמאה מוערכת רק בבריכות גן בגלל הפרחים הצהובים והיפים שלה.
תלתן תרנגול גדל רק כצמח תרבותי בערוגת הגינה. זנים אלה מאופיינים בפרחים גדולים וצמיחה לא כל כך חזקה.
טיפ
רנוקולוס היה במקור אחד מצמחי המרפא. בשל הפרוטואנמונין הרעיל שהוא מכיל, הצמח אינו ניתן לעיכול ולכן משמש רק בהומאופתיה. המוהל הצמחי רעיל במגע ויכול לגרום לדלקת עור חמאה.
