במיוחד בתחילת גידולו, לתירס יש דרישות גבוהות מאוד מבחינת אספקת תזונה ומים. אספקת חנקן מספקת חשובה במיוחד, במיוחד בשלב הצמיחה.
איך צריך להפרות תירס?
תירס צריך מספיק חנקן, במיוחד בשלב הצמיחה. זבל סרפד או גואנו מתאים לדישון טבעי. במקרה של דישון לא אורגני, מומלץ ליישם זרחן, אשלג וסיד בסתיו וכן חנקן בשלב הגידול (מקסימום שלוש פעמים).
הכנת הקרקע האופטימלית
יש להכין את האדמה לשתילה עם תירס בשנה הקודמת. לשם כך, הגיוני להפיץ קומפוסט עשיר בסתיו. זבל סוסים מתאים מאוד גם לדישון טבעי. הקומפוסט או הזבל נטמנים ובמקרה הטוב אפשר לזרוע עליו זרעי חרדל או פקליה שבסופו של דבר יטמנו גם באביב. זבל ירוק מכיל הרבה חנקן ואלמנטים מעודדי צמיחה אחרים ולכן הוא אידיאלי להכנת קרקע. לפני זריעת הזרעים או הצמחים המוקדמים, האדמה נחפרת לעומק, משוחררת היטב ומנקה מעשבים שוטים. מתחילת ועד אמצע מאי ניתן להכניס צמחי תירס או זרעים למיטה החיצונית
פרה בשפע בשלב הגדילה
במיוחד בשלב הגדילה, כדאי לנקות את הערוגה מעשבים שוטים באופן קבוע ולדשן אותה בחנקן.רצוי לא לתת יותר משלוש, או לכל היותר ארבע, מנות על פני תקופה של כחודשיים. יותר מדי חנקן מביא בסופו של דבר להפחתת הצמיחה. אם רוצים לדשן באופן טבעי, עדיף להשתמש בזבל סרפד. לנוזל קל להכנה זה לא מריח נעים, אבל הוא מדשן מצוין.
איך להכין זבל סרפד בעצמכם
מלאו דלי פלסטיק או גיגית אבן (אין להשתמש במיכל מתכת!) בסרפד טרי שנקטף ומרוסק. השקה את הצמחים במים עד שהם מכוסים לבסוף. מניחים מטלית על הפתח. כעת מערבבים את התערובת מדי יום. לאחר שבועיים-שלושה מתרחשת תסיסה - תבחין בה לפי הריח - והזבל מוכן. אבל שימו לב: נא להשקות צמחים רק עם זבל מדולל (כ-1 חלק זבל ל-10 חלקים מים), אחרת הריכוז חזק מדי.
הפריה לא אורגנית
אם, לעומת זאת, אתה מסתמך על הפריה לא אורגנית, עקוב אחר תכנית זו להצלחה מיטבית:
- מריחת זרחן ואשלג בסתיו
- מריחת סיד לפני שתילה / זריעה
- הפריה בחנקן לפני/במהלך שלב הגדילה (לא יותר משלוש פעמים)
אם הצמח הוא בערך בגובה אדם, בדרך כלל אין צורך בהפריה נוספת.
טיפים וטריקים
במקום זבל סרפד, אפשר גם לדשן את התירס בגואנו. אולי אתם מחזיקים תרנגולות ו/או יונים בעצמכם או מכירים מישהו - הגללים העשירים בחנקן שלהם אידיאליים כדשן לתירס ולצמחים רבים אחרים. אנא השתמש תמיד בדילול גבוה!
