כל שנה בחודש מאי, הלילך משמח אותנו עם פרחיה המרהיבים, בדרך כלל סגולים או לבנים. גם כשהוא לא פורח, עץ הנוי הוא חגיגה לעיניים עם העלים הירוקים הגדולים והחזקים והעלווה הצפופה. בגלל זה, לילך אידיאלי כמסך פרטיות, למשל בצורת גדר חיה. אתה יכול גם לשתול אותם בפינות גן חשופות יותר ללא חשש, כי בניגוד לבודליה, לילך אמיתי עמיד מספיק.
האם לילך עמיד?
לילך מצוי (Syringa vulgaris) עמיד ויכול לסבול כפור עמוק. לעומת זאת, ה-Buddleia (Buddleja davidii) עמיד רק בחלקו והזרעים שלו יכולים לקפוא בחזרה בחורף. יש להגן בנוסף על לילך בעציצים.
לילך גן אמיתי עמיד
לבעלי גינות רבים לא ברור לגבי עמידות החורף, מכיוון שאנשים רבים מבלבלים בין הלילך הנפוץ החזק לבין הבודליה הרגישה יותר. למרות ששני המינים נראים די דומים, במיוחד בגלל הצורה והצבע של התפרחת שלהם, הם אינם קשורים זה לזה. בנוסף, הלילך המצוי (Syringa vulgaris), השייך למשפחת עצי הזית, עמיד לחורף בהחלט - בניגוד לבולדליה (Buddleja davidii), המהווה חלק ממשפחת עצי התאנים ודורש הגנה בחורף, במיוחד בגיל צעיר. לכן:
- לילך מצוי (Syringa vulgaris) עמיד ויכול לעמוד בכפור עמוק.
- סירינגה קופאת חזרה לעיתים רחוקות.
- הבודליה או לילך הפרפר (Buddleja davidii) עמיד רק בחלקו.
- הנבטים והענפים שלו קופאים לעתים קרובות בחורף, אך הוא נובט בצורה מהימנה משורשיו.
מה לעשות אם הלילך לא נובט באביב?
עם זאת, יכול לקרות גם לילך אביבי שהיא כבר לא נובטת אחרי חורף ארוך וקשה. זה במיוחד המקרה כאשר
- החורף היה רטוב מאוד והלילך "טבעה" בלחות המתמדת - העץ בכלל לא אוהב ריבוי מים
- טמפרטורות קרות במיוחד פוגשות שמש בהירה בחורף יבש
במקרה האחרון, סביר מאוד לנזק כפור, מכיוון שקרני השמש המחממות עלולות לעודד את הלילך לנבוט, במיוחד לקראת סוף החורף, והטמפרטורות הקרות במיוחד עלולות להקפיא בחזרה את הזרדים והענפים. מלאים במיץ.
חורפים לילך כמו שצריך בעציץ
כמובן שגם לילך הגדל בעציצים עמיד מספיק, אך השורשים שלהם, המוגנים בצורה גרועה בעציץ ומעט מצע, דורשים הגנה נוספת. כדי למנוע מהשורשים להקפיא בחזרה, כדאי לעטוף את האדנית עם צמר מחמם (12.00 יורו באמזון) וגם להניח אותה על משטח מבודד כמו עץ או קלקר.
טיפ
אם אתם רוצים לשים את הלילך על המקל או אפילו לחפור אותו לגמרי, הסתיו או אפילו החורף הם הזמן הנכון לעשות זאת.
