עצי חומץ עדיין נחשבים רעילים, למרות שהפירות מתאימים לצריכה. אבל צמח הנוי הנרחב שונה משאר צמחי עץ החומץ מבחינת מרכיביו. אפקט רעיל מתרחש רק במקרים נדירים.
האם עץ החומץ רעיל?
עץ החומץ רעיל מעט בשל הטאנינים וחומצות הפרי שלו, אם כי תסמיני הרעלה נדירים ומופיעים בדרך כלל לאחר צריכה גדולה או מגע ארוך טווח. בבעלי חיים עשויים להופיע תסמינים חמורים יותר כגון דלקת, קוליק ושלשולים.
מרכיבים והשפעות רעילות
עצי חומץ מעוררים אסוציאציות להרעלה שאינן מבוססות. בלבול זה נובע מהעובדה שמינים אחרים בסוג עצי החומץ גורמים להשפעות רעילות. Poison Sumac מכיל Urushiols, הגורמים לתגובות אלרגיות קשות כאשר הם באים במגע עם העור.
לא זוהו אורוסיולים בעץ החומץ. בנוסף לטאנינים וחומצה אלגית, חלקי הצמחים של עצי החומץ מכילים מוהל תאים חומצי. כאן הרעילות, שניתן לסווג כקלה, נובעת מהטאנינים וחומצות הפרי. המינון הופך את הרעל, מכיוון שתסמינים של הרעלה עקב הטאנינים מתרחשים רק כאשר צורכים כמויות גדולות או לאורך תקופה ארוכה. אם יש מגע עם מוהל הצמח החלבי, עלול להיווצר גירוי בעור.
השלכות אפשריות לאחר צריכה:
- דלקת ברירית הקיבה
- פגיעה בכבד
- כאבי בטן ומעיים
- בחילות, כאבי ראש ובחילות
רעילות לבעלי חיים
בבעלי חיים, חלקי הצמח גורמים לתסמינים עזים יותר של הרעלה לאחר צריכה. אוגרים וחזירי ניסיונות מגיבים עם בעיות קיבה ומעי, בעוד שהמרכיבים גורמים לקוליק ושלשולים אצל סוסים. המוהל החלבי מוביל לדלקת של העור או הריריות בבעלי חיים רבים.
שימוש
תרמילי הפירות האדומים של עץ החומץ משמשים להכנת לימונדות מרעננות העשירות בוויטמין C. הם משמשים לייצור חומץ, מה שהוביל לשם עץ חומץ. בטורקיה משתמשים בזרעים היבשים כתבלין המעניק למאכלים שונים טעם חמצמץ
