המונח "מייפל יפני" מתייחס בעצם לסוגים שונים של מייפל מהמזרח הרחוק, אשר, לעומת זאת, דומים יחסית מבחינת הרגלים וצרכים. בנוסף לאדר היפני האמיתי (Acer japonicum), משתייכים לקבוצה זו גם מיני האדר היפני (Acer palmatum) והמייפל הזהוב (Acer shirasawanum). בעיקרון, העצים האלה הם די לא תובעניים בכל הנוגע לאספקת חומרי הזנה, גם אם הם מעדיפים אדמה עשירה בחומרים מזינים.
איך כדאי להפרות מייפל יפני?
אדר יפני דורש דישון מועט אם האדמה עשירה בחומרים מזינים. השתמשו בדשן אורגני או מינרלי בשחרור איטי פעם בשנה באביב. למייפל בעציץ יש צורך בדישון מתון (לכל המאוחר בתחילת אוגוסט) עם דשן בשחרור איטי או דשן אורגני.
בחירת המצע והכנת האדמה
מייפל יפני יש להפרות באופן מתון רק לאחר השתילה - גם אם העץ למעשה תובעני מאוד. הבעיה בהפריה היא העובדה שהאספקה המלאכותית של חומרי הזנה מעכבת את הבשלת הנבטים. זה בתורו מביא להפחתת עמידות בעונה הקרה, מה שאומר שיותר מחלות פטרייתיות יכולות להופיע במייפל הרגיש. מסיבה זו יש להקדיש פחות תשומת לב לדישון ויותר לבחירת הקרקע האופטימלית.מייפל יפני מעדיף
- אדמת טיט חולית,
- שהוא מאוד רופף וחדיר
- יש לו תכולת תזונה גבוהה
- וערך חומצי מעט עד ניטרלי.
לפני השתילה ניתן להעשיר את האדמה שנחפרה בעלים רקובים היטב כדי להעשיר אותה בחומרי הזנה.
דשן מייפל יפני נטוע
בעיקרון, מייפל יפני נטוע לא צריך להיות מופרי כל עוד תת הקרקע עשירה מספיק בחומרי מזון. עם זאת, מומלץ (וגם מספיק לחלוטין על אדמת גינה רגילה) לדשן בדשן אורגני פעם אחת בתחילת עונת הגידול. עם זאת, על אדמה דלה יש לבצע דישון עם דשן הפועל באיטיות עם שחרור מינרלים, שגם אותו צריך לבצע רק בתחילת האביב (אפריל/מאי).
אספקת חומרי הזנה למייפל בעציץ
המצב שונה לחלוטין עם מייפל יפני הגדל בעציצים. מכיוון שהם לא יכולים פשוט למתוח את השורשים ולספוג בעצמם חומרים מזינים, כמו קרוביהם הנטועים, אנשים צריכים לעזור במתנות מלאכותיות - אחרי הכל, תכולת החומרים התזונתיים בעציץ נגמרת בשלב מסוים. עם זאת, יש לבצע כאן גם דישון עם חוש פרופורציה, אחרת תפגע קשיחות החורף. מייפל בעציץ עדיף לספק גם עם דשן מינרלי איכותי לטווח ארוך (10.00 אירו באמזון) או דשן אורגני, כאשר מריחת הדשן האחרונה תתבצע בתחילת אוגוסט לכל המאוחר.
טיפ
דשן את המייפל היפני במעט אשלג בסתיו כדי להקל על החורף שלך.
