ירוק, צהוב או סגול: האם אתה מכיר את זני הרנקלודן האלה?

תוכן עניינים:

ירוק, צהוב או סגול: האם אתה מכיר את זני הרנקלודן האלה?
ירוק, צהוב או סגול: האם אתה מכיר את זני הרנקלודן האלה?
Anonim

The Reneclude – צהוב, כתום, אדום או סגול? כשאנחנו מדברים על כמה זני reneclode, קשה להקצות מאפיינים ספציפיים לשמות. קבל סקירה כללית כאן!

זני Reneclode
זני Reneclode

אילו סוגי Reneclodes יש?

זני Reneklode פופולריים כוללים 'Große Grüne', 'Oullins', 'Indians', 'Bavay Hative', 'Late Chambourcy', 'Diaphane', 'Graf Althanns', 'Violette Reneklode' ו-'Blue Reneclude'. זנים אלו נבדלים זה מזה בצבע, טעם, זמן הבשלה ועמידות.

מלכת המרינה

ככל הנראה הזן המוכר והוותיק ביותר מבין הרנקלודים הוא ה'ירוק הגדול', הוא נחשב למלכה מסוגו. מקורו כנראה בסוריה או בארמניה. הוא נפוץ בצרפת מאז המאה ה-15.

הפירות שלהם גדלים בקוטר של עד 4.5 ס" מ. הם בצבע ירוק-צהוב, כדוריים ואידיאליים הן לצריכה ישירה מהצומח והן לבישול. החיסרון של זן זה: הוא מצריך מאביק בקרבת מקום. זה נוגד את החיסרון הזה עם העמידות שלו לנגיף Sharka.

זנים עם פירות ירקרקים-צהובים

אבל לא רק ה'ירוק הגדול' מומלץ לגידול. בנוסף אליו, ישנם זנים רבים נוספים שכדאי לגדל. רוב הזנים מייצרים פירות ירקרק-צהוב עד צהוב.

להלן הזנים החשובים ביותר ביניהם:

  • 'אולינס': פורה עצמית, עמידות טובה למחלות, משנת 1800, מצרפת, פירות סגלגלים, מבשילים באוגוסט
  • 'אינדיאנים': פירות גדולים, מתוקים במיוחד
  • 'Bavay Hative': זן ותיק, פירות מוצקים ומתוקים להפליא, הבשלה מוקדמת
  • 'צ'אמבורסי מאוחר': פורה עצמית, מעדיף מקומות מתונים, ניתן לאחסן לאורך זמן, מבשיל מאוחר
  • 'Diaphane': זן נדיר, בשל מסוף אוגוסט, פירות פסים ורודים עם בשר עדין

זנים עם פירות אדום-סגול עד אדום-כחול

הזנים עם פירות אדום-סגול עד אדום-כחול מושכים מאוד מבחינה ויזואלית. אלה כוללים את הדברים הבאים:

  • ‘Graf Althanns’: משנת 1850, פירות גדולים בגודל 4.5 ס" מ מאמצע אוגוסט, קל להסרת אבנים, עמיד בפני עדרים
  • 'Violet Reneklode': פירות אדומים-סגולים, עסיסיים ומתוקים, מעדיף מיקומים מתונים, ניתן לאחסן לאורך זמן
  • 'Blue Reneklode': פירות אדומים-כחולים עם בשר מוצק ומתוק, מתאים למיקומים מחוספסים

טיפים וטריקים

כל הזנים של Reneclodes מאוחדים לפי דרישות המיקום שלהם והצורך שלהם בטיפול. רצוי לחתוך את כל הזנים באופן קבוע, שכן הצמיחה שלהם נוטה לצאת משליטה.

מוּמלָץ: