הפרחים הזהובים-צהובים עזים שאליהם חב הצהוב (bot. Lysimachia punctata) את שמו מקשטים את הגן בתחילת הקיץ. הרב שנתי המקומי והעמיד משגשג גם במקומות קשים וגם נחשב קל במיוחד לטיפול. הבחירה המושלמת לגינה הרב שנתית הלא פשוטה! אבל היזהר: הצמח, הידוע גם כ-Pennywort או spotted loosestrefe, נוטה לגדול במהירות.
מהן המאפיינים ודרישות הטיפול של חתול הזהב?
השדה הצהוב (Lysimachia punctata) הוא צמח עמיד, רב שנתי עם פרחים צהובים זהובים בהירים הפורח מיוני עד אוגוסט. הוא מעדיף מקומות שטופי שמש עד מוצלים חלקית ודורש אדמה עשירה בחומרים מזינים, חומוס ולחה. הצמח נוטה לצמוח יתר על המידה, לכן יש להשתמש במחסומי שורשים או בהסרת פראייר רגילה כדי לשלוט בהתפשטות.
מקור והפצה
באופן בוטני, ה-Loestrife הצהוב שייך למשפחת הרקפות (Primulaceae) ונפוצה מאוד בצורת פרא במרכז ובדרום אירופה. תוכלו למצוא את הצמח הרב שנתי הפורח להפליא, שמקורו כנראה בטורקיה או מדרום מזרח אירופה, בעיקר על גדות הנהרות והנחלים וכן בכרי דשא לחים. Lysimachia punctata תורבת בגנים כבר כמה מאות שנים, משם עשה את דרכו הצמח הגדל במהירות לטבע.
שימוש
בגינה משתמשים בצמח הצהוב בעיקר בערוגות רב-שנתיים, כשתילה בודדת שופעת או בשילוב עם צמחים רב שנתיים אחרים חובבי שמש כמו ענובל (גרניום), סגול loosestrife (Lythrum salicaria), sedum (סידום), מעטפת גברת (Alchemilla), פרח להבה (Phlox), תורמוס (Lupinus), ספירת קיץ (Spiraea) או שרכים שונים. גם שילובים של זנים שונים של גולדפלבריך נראים יפים מאוד.
הרב-שנתי הייחודי מגיע לעצמו בכל מקום שבו צמחים פורחים אחרים מתקשים לשגשג: הוא מתאים לסוללות קטנות, למיקומים דלים בחומרים מזינים או קשים אחרת (כגון אזורים מפוצלים) ולשתילת קצוות (למשל בבריכות גינה) או לאורך קבוצות עצים). גולדפלבריך מצוין ויוצר נווה מדבר פורחים מנקודות גן לא יפות תוך זמן קצר. זהו גם אחד מהצמחים הרב-שנתיים הפורחים האופייניים לגן קוטג' מסורתי.
יתר על כן, חתול הזהב מתאים - במיוחד בשילוב עם פרחי קיץ ועשבים בצבעים שונים - כפרח חתוך עמיד לזרי פרחים צבעוניים.
צמיחה
זהו רב שנתי, עשבוני, שיכול להגיע לגובה של עד 100 סנטימטר. צמחים שנשתלו בנפרד יוצרים רצים מהר מאוד, כולם מחוברים זה לזה באמצעות מערכת שורשים משותפת. מהשורשים העבים נובטים גבעולים רבים, זקופים ולא מסועפים. גולדפלבריך צומח במהירות ומכסה נקודות חשופות בגינה. עם זאת, יש לעצור את הצמיחה החזקה באמצעים מתאימים, אחרת הצמח הרב שנתי החזק ידחק צמחים אחרים.
גולדפלבריך מתמודד מצוין עם לחץ שורשים ולכן הוא מתאים מאוד גם לשתילה מתחת לעצים ולגזעים סטנדרטיים.
זמן פריחה ופריחה
לבו של הגולדפלבריך הוא פרחיו הצהובים הזהובים הבוהקים, הנראים רבים ושופעים בין יוני לאוגוסט.הפרחים הבודדים יושבים בקבוצות של שלושה או ארבעה פרחים בודדים גדולים יחסית בצמוד זה לזה בחיצי העלים. הם יוצרים פאניקה גדולה דמוית שכבה שמושכת את עינו של הצופה מרחוק.
עלים
העלווה הירוקה הקיצית הבהירה מסודרת גם היא בצורה מפותלת ומדורגת על הגבעול. העלים האינדיבידואליים והעמומים הם בעלי צורה אזמלית עם בסיס רחב, חלקים, בעלי קצוות שלמים וגסים למדי. העלים גם ארוכים ורחבים יותר בחלק התחתון מאשר בחלק העליון של הצמח, והם מתכווצים באופן שווה מלמטה למעלה.
פירות
הגולדפלבריך מייצר בסתיו פירות קפסולות, שאם לא נזהרים יזרעו בעצמם בקנה מידה גדול. הזרעים מתפשטים גם ברוח ומגיעים לאזורי גינה מרוחקים - או אפילו לגינה של השכן.
האם גולדפלבריך רעיל?
Lysimachia punctata אינה רעילה לבני אדם, כלבים, חתולים ובעלי חיים אחרים ולכן היא אידיאלית לגינה המשפחתית. העשב עלול להיות מסוכן רק למכרסמים קטנים כמו ארנבות או חזירי ניסיונות, ולכן אין להקים ריצות בסביבה הקרובה של צמח. עם זאת, החיות הקטנות בדרך כלל נמנעות מהצמח בעצמן.
בתקופות קדומות יותר, הגולדפלבריך שימש גם ברפואה העממית, למשל להקלה או לריפוי דלקות.קרא עוד
איזה מיקום מתאים?
Lysimachia punctata מרגיש הכי נוח במיקום שטוף שמש עד מוצל חלקית. הרבה שמש מאפשרת לפרחים לזרוח אפילו יותר, אבל הרב שנתי מסתדר היטב גם במקומות עם פחות אור. זה פשוט לא אמור להיות כהה לגמרי: כדאי לבחור צמחים מתאימים יותר לצל.
איזו אדמה זקוק הצמח?
כדי שתוכלו ליהנות עוד יותר מהרב-שנתי הפורח המפואר, כדאי לשתול אותו באדמה רפויה, עשירה בחומרים מזינים, עשירה בחומוס ודי לחה. אם הוא חולי, חרסי או חרס, קל או כבד, לא משנה - הוא רק צריך להיות בעל יכולת אגירת מים טובה. גולדפלבריך צריך הרבה מים, וזה חשוב במיוחד עבור מקומות שטופי שמש. עם זאת, הצמח סובל היטב שלבים יבשים לזמן קצר.
כרסו את האדמה, למשל בתערובת של קומפוסט נרקב היטב וספוג קליפות, כך שהלחות תישאר באדמה זמן רב יותר. זה לא רק מספק לרב שנתי חומרים מזינים, אלא גם מפחית את כמות הטיפול הנדרשת.
זריעה ושתילה
בין אפריל ליוני שתלו את זרעי הגולדפלבריך מיד במיקום הרצוי. מכינים היטב את האדמה, משחררים אותה עם מעדר ומגרפה, מסירים עשבים שוטים ובמידת הצורך מערבבים קומפוסט בוגר לתוך אדמת העציצים.לאחר הנביטה, הפרידו את הצמחים במרחק של כ-20 ס" מ כל אחד.
Advance
מכיוון שבדרך כלל גולדפלבריך נובט מהר מאוד, אין צורך לגדל אותו מוקדם. אם בכל זאת תרצו לעשות זאת, הניחו את הצמחים על אדן החלון בתחילת מרץ והניחו אותם בערוגת הגן לאחר קדושי הקרח. הסתיו הוא הזמן הנכון לשתול ייחורים שורשיים.
מה הזמן הטוב ביותר לשתול?
ניתן לשתול צמחים צעירים בערוגה גם בסתיו או באביב. הדרישה היחידה היא שאין כפור קרקע ולא צפוי כזה במהלך השבועות הקרובים.
מרחק השתילה הנכון
יש מקום לשמונה עד עשרה צמחים למ" ר, אם כי כדאי לשמור על מרחק שתילה של כ-30 עד 40 סנטימטרים.
תרבות בעציצים
גולדפלבריך מתאים מאוד לגידול מיכל.בחרו בעציץ רחב ועמוק ככל האפשר ובמצע עתיר תזונה מבוסס חומוס (לחילופין, ערבבו אדמת עציצים קונבנציונלית עם אדמת קומפוסט) והקפידו על אספקה אחידה ומאוזנת של מים וחומרי הזנה. לגבי דישון, בעצם מספיק להחליף מדי שנה את המצע הצמחי בתערובת שכבר הוזכרה. ה-Loestrefe הוא צמח סתולי, בעל שורשים עמוקים הדורש הרבה מקום באדנית שלו.
להפיץ גולדפלבריך
Lysimachia punctata פורה מאוד. הדרך הקלה ביותר להתרבות היא לחלק קבוצות של צמחים שהפכו גדולות מדי, מה שכדאי לעשות בסוף הקיץ או בתחילת הסתיו במידת האפשר. לחילופין, חלוקה אפשרית גם באביב. כדי לעשות זאת, חפרו את הצמחים וחלקו את קני השורש בעזרת סכין חדה ונקייה או גוזם גדר חיה. לפחות שני יורים חזקים צריכים להישאר בכל קטע שורש.
לחלופין, ניתן להפיץ את הלכלוך הזהוב דרך רצי השורשים המופיעים בהכרח, אותם חופרים בזהירות ומפרידים מהשורש האם. בדרך כלל אתה יכול לבצע את המדידה הזו לאורך כל עונת הגידול.
Limit
הצמיחה החזקה והנטייה לצמיחת יתר הוזכרו כבר מספר פעמים. על מנת למנוע התפשטות בלתי מבוקרת, הבלימה הגיונית. ניתן לעשות זאת, למשל, עם מחסום שורש אבן סביב הערוגה הרב שנתי. הסרה קבועה של רצפי השורשים גם עוזרת לשמור על עשב בגבולותיו.
משיית גולדפלבריך
גולדפלבריך אוהב אותו לח, ולכן יש להשקות אותו באופן קבוע במקומות יבשים במהלך חודשי הקיץ. במקומות לחים באופן טבעי, כמו על גדות בריכה או נחל או על אחו לח, אין צורך באספקת מים נוספת.אבל היזהר: ירידת מים מזיקה ל-Lysimachia punctata - כמו כל כך הרבה צמחים רב שנתיים אחרים - ומובילה לריקבון שורשים, מה שמוביל למחלות ובסופו של דבר למוות של הצמחים.
להפרות את גולדפלבריך כמו שצריך
לשדות זהב נטועים יש צורך בדישון רק כל שנתיים-שלוש. קומפוסט בוגר מתאים למטרה זו וניתן להשתמש בו לביצוע חיפוי, אפשר לערבב עם גזרי דשא.
איך אני משתיל נכון?
ניתן להשתיל גולדפלבריך בצורה טובה מאוד, מה שניתן לעשות באביב או בסתיו. אתה יכול להשתמש בהזדמנות זו כדי לחלק שורשי שורש שהפכו גדולים מדי ולצבור צמחים נוספים.
חתוך גולדפלבריך נכון
אלא אם אתם רוצים לאסוף זרעים, יש לחתוך גבעולים מתים בסתיו. נקטו בגישה רדיקלית והשאירו שאריות רק ברוחב יד בגובה. אם מידה זו הוחמצה, ניתן לבצע את הגיזום לפני ניצני האביב.קרא עוד
hardy
גולדפלבריך עמיד לחלוטין, וזו הסיבה שאמצעים מיוחדים בעונה הקרה מיותרים. היזהרו לא להשקות את הצמח בחורף, במיוחד כשהטמפרטורות מתחת לאפס.
מזיקים
פרח הבר החזק מותקף לעתים רחוקות על ידי מזיקים. רק חלזונות מוצאים את הנבטים הצעירים והעדינים טעימים מאוד, ולכן הקמת גדר חלזונות היא אמצעי הגיוני.
זחלים ומזיקים יונקי מוהל כמו כנימות אף הם נדירים למצוא בגולדפלבריך. זבל צמחי (במיוחד מקומפרי או סרפד) עוזר נגד אורחים לא קרואים אלה; יש גם לאסוף זחלים ולקצץ בנדיבות חלקי צמחים שנפגעו קשות ולהיפטר ישירות עם הפסולת הביתית.
מחלות
Lysimachia punctata מראה גם עמידות רבה למחלות.בעיקרון, רק ריקבון יכול להפוך לבעיה. הסיבות העיקריות לכך הן מקומות רטובים מדי, קרים מדי ו/או חשוכים מדי. אם הצמח מראה סימני ריקבון - למשל על ידי מראה מתייבש למרות לחות אדמה מספקת לכאורה או השקיה תכופה וגם מריח טפש והאדמה נעשית עובש - לפעמים אפשר לעזור לו על ידי חפירתו החוצה, חיתוך שני החלקים העליונים של הצמח. הצמח והשורשים וכן יישום להצלה.
חלקים ועלים נבולים, רקובים או צהובים או חומים יש תמיד לחתוך ביסודיות ולהשליכה עם האשפה הביתית. חלקי צמחים כאלה יכולים להכיל פתוגנים פטרייתיים או אחרים שמתרבים בצורה נהדרת בקומפוסט ומדביקים משם צמחי גינה אחרים.
גולדפלבריך לא פורח
אם הגולדפלבריך לא פורח, יכולות להיות סיבות שונות. הסיבה השכיחה ביותר לחוסר הפריחה היא מיקום כהה מדי: למרות שלעתים קרובות טוענים כי Lysimachia punctata משגשגת גם בצל, יש להתייחס למידע זה בזהירות.הרב שנתי למעשה זקוק להרבה שמש וחום כדי לפרוח שופע, ולכן יש צורך במיקום מוצל חלקית.
הגורם השני לפריחה חלשה או ללא פריחה היא מצע רזה מדי ולכן מחסור בחומרי הזנה. עם זאת, אתה יכול לתקן במהירות את המצב הזה על ידי הוספת דשן מתאים. קומפוסט מתאים לכך מאוד, אך ניתן להשקות את הגולדפלבריך גם בזבל צמחי עתיר תזונה העשוי מקומפרי, סרפד ואבק סלעים. יש לזה גם יתרון של עבודה הרבה יותר מהירה מקומפוסט.
טיפ
כדי לשמור על צמיחתה של Lysimachia punctata, פשוט חתוך גבעולים פורחים באופן קבוע קרוב לאדמה באזורי הקצוות. אלה יכולים לשמש נפלא כפרחים חתוכים לאגרטל ונראים טוב במיוחד בשילוב עם פרחי קיץ בצבעים שונים, צמחים רב שנתיים פורחים ועשבים.
זנים
Lysimachia punctata 'Hometown Hero'
'Hometown Hero' הוא גרסה נמוכה למדי שמגיעה לגבהים של בין 40 ל-70 סנטימטר בלבד. הצמח היוצר גושים מגיע לקוטר של עד 250 סנטימטר ברוחב. הפרחים הגדולים מופיעים בין יוני לאוגוסט וצבעם צהוב כהה יותר בהשוואה לזן הבר, והעלווה גם היא בצבע ירוק עמוק יותר.
Lysimachia punctata 'Alexander'
התכונה הבולטת ביותר של הזן המעניין הזה היא העלווה הלבנה המגוונת הדו-גוונית. העלים המגוונים מהווים ניגוד מרגש לפרחים הגדולים והצהובים הזהובים, הנראים כמו צורת הבר בין יוני לאוגוסט. וריאנט זה גדל באופן משמעותי פחות מהמין, אך רגיש יותר לכפור. לפחות בשנים הראשונות 'אלכסנדר' זקוק להגנת חורף קלה, למשל על ידי כיסוי שטח השתילה בענפי אשוח או אשוח לאחר הגיזום.הזן מגיע לגובה ממוצע של עד 70 סנטימטר.
Lysimachia punctata 'אלכסנדר הזהב'
לזן 'גולדן אלכסנדר' מאפיינים זהים ל'אלכסנדר', אך בניגוד אליו בעל עלווה אטרקטיבית בעלת קצוות זהב בשני גוונים.
Lysimachia punctata ‘Senior’
הזן 'בכיר', שגובהו מגיע עד 80 סנטימטרים, נחשב חסון ובלתי מסובך. הוא צומח חזק, מייצר הרבה רצים שורשים ולכן מושלם לגידול יתר של שטחים גדולים יותר. מומלץ לשתול עד שישה צמחים למ" ר.
Lysimachia x cultorum 'Candela'
זה לא זן של חתול הזהב, אלא הכלאה פורחת לבנה. המין, הידוע גם בשם הסתיו loosestrife, מציג פרחים לבנים יפהפיים בצורת כוכב בין יולי לאוגוסט. הצמח מגיע לגבהים של בין 25 ל-40 סנטימטרים, מפתח ריבוי שורשים רבים ולכן משמש לרוב ככיסוי קרקע.
Lysimachia clethroides, Snowfellow
מין רופף זה מרשים בתפרחת הלבנה הטהורה שלו, העדינה והמעט תלויה מעל. הפרחים הגדולים למדי, בגודל של כעשרה סנטימטרים באלכסון, מופיעים די מאוחר בין יולי לאוגוסט. השלג גדל עד לגובה של 80 ס" מ ולרוחב של 40 ס" מ, אך הוא משמעותית פחות נמרץ מהזהב. Lysimachia clethroides דורשת גם הגנת חורף קלה.
Lysimachia ciliata, ריסים loosestrife 'Firecracker'
לפרוף היפהפה הזה יש עלווה אדומה בולטת וכהה שיוצרת ניגוד בולט לפרחים הצהובים הבוהקים. רב שנתי העלווה הגדל חזק מגיע לגובה של עד 80 סנטימטרים ודורש מיקום ותנאי טיפול דומים לאלו של הגולדפלבריך הקרוב.
