כמו גרניום, גם פוקסיות, שמגיעות במקור מדרום אמריקה, הן צמחי מרפסת טיפוסיים. השיחים, שגדלים זקופים או תלויים וגובהם בדרך כלל עד 50 עד 60 סנטימטרים לכל היותר, בולטים בפרחים המיוחדים שלהם, לרוב בשני צבעים. פוקסיות הן גם פורחות לטווח ארוך, שאם מטפלים בהן היטב, הן מציגות את פריחתן לאורך כל הקיץ ועד הסתיו.
איך מטפלים נכון בפוקסיה במרפסת?
פוקסיות אידיאליות למרפסות מוצלות ודורשות מצע לח וחדיר. שמרו עליהם עם השקיה סדירה, דישון שבועי וניקוז טוב בעציץ. מכיוון שפוקסיה רגישות לכפור, יש לנצח אותן בחדר קריר וללא כפור בחורף.
מיקום ומצע
פוקסיות אידיאליות למרפסות הפונות למערב או מזרח, כלומר יש להן שמש בבוקר או בערב, אבל לא כל היום. הצמחים מגיעים מיערות הגשם ההרריים של הרי האנדים, שם הם משגשגים בצל בהיר של עצים גבוהים - בהתאם לכך, הפוקסיה אינם עמידים לשמש ויש לשמור אותם במקומות מוארים אך מוצלים. אדמת עציצים קונבנציונלית מתאימה כמצע צמחי, אותו ניתן לשחרר בעזרת גרגירי חימר (15.00 אירו באמזון) (לדוגמה Seramis) וחול גס. פוקסיות מעדיפות מצע צמחי לח מעט, אך חדיר ועשיר במידה בינונית.
טיפול נכון בפוקסיה במרפסת
כצמחי יער גשם טיפוסיים, פוקסיות אוהבות לחות, אך אינן יכולות לסבול ריבוי מים. לכן כדאי להקפיד על ניקוז טוב בעציץ כדי שעודפי מים יזרמו משם במהירות ולא יפגעו בשורשים. יחד עם זאת, הפוקסיה לא חייבת להתייבש, וזו הסיבה שהמצע תמיד צריך להיות מעט לח. בנוסף, יש להפרות את הפוקסיות הניזונות בכבדות פעם או פעמיים בשבוע במינון חלש. מתאים לכך דשן נוזלי של צמחים פורחים וניתן יחד עם מי ההשקיה.
פוקסיות אינן קשוחות
למרבה הצער, הפוקסיה רגישות מאוד לכפור ולכן אינן עמידות. מסיבה זו, גננים רבים במרפסת מטפחים רק את הפוקסיה שלהם במהלך הקיץ ואז זורקים אותם בסתיו. עם זאת, פוקסיות יכולות לחיות כמה עשורים, ואם נותנים להן, לפתח גזע מעניין ומסוקס וענפים עצים עם הגיל.אז אולי כדאי לנצח את הצמחים המעניינים האלה.
פוקסיות חורף כמו שצריך
יש לצמצם את הפוקסיה לפני הכפור הראשון ולהניח ברבעי חורף נטול כפור אך קריר. זה לא בהכרח חייב להיות בהיר כי הצמחים משילים את העלים שלהם בסתיו ולכן יכולים לחורף במרתף חשוך, חדר מדרגות או עליית גג. הניחו את הפוקסיה במגורי החורף שלהם מאוחר ככל האפשר וחזרו בחוץ מוקדם ככל האפשר. בחורף פוקסיות אינן מופריות ומשקות אותן רק במשורה.
טיפ
ברבעי החורף, טמפרטורות בין חמש לעשר מעלות צלזיוס הן אידיאליות.
